יום שלישי, 6 בספטמבר 2011

חמש עובדות שאתם (לא ממש) חייבים לדעת על מצפה רמון

* אל תצפו שהיא תהיה יפה, כי היא לא.
בעצם, אולי כדאי שנגיד את זה ממש בבירור: מצפה היא מכוערת.
למעשה, יש להעמיד את הארכיטקט העירוני בכיכר העיר - זאת עם המזרקה המזוויעה ביותר שנתקלתם בה אי פעם (משהו כמו כדור אקמול גדול שנשמט על הרצפה והתבקע לשניים), שכמעט לעולם לא זורמים בה מים, כי אין כסף ואין מים - ולסקול אותו בגללי אלפקות.
כשתגיעו בנסיעה מכביש 40, יקבל את פניכם השלט המדכא "שטחי מסחר להשכרה", המרמז על האטרקטיביות העסקית של עיירתנו. כמה מטרים לפני כן תראו את השלט שמבטיח שדה תעופה. מבטיחים אותו כבר שבע שנים. אפילו הניחו אבן פינה. אבל החטא האמיתי הוא בנייני המגורים המשפחתיים שנבנו בשכונה הישנה שעל שפת המכתש. במקום למקם אותם עם הפנים אל המכתש, כך שיפנו אל הנוף השגיב שלרגליהם, הם נבנו על הצד (!), כך שיהנו מהנוף המקסים של רחבת השוק - מפלצת בטון מנוקדת בזבל ובשאריות של ירקות.
גללי אלפקות, אמרתי?

* כל בית צריך מחסן. 
למה? ככה. צורך מצפאי שכזה.
איזורי המגורים של מצפה מתחלקים, בעיקרם, לשניים: השכונה החדשה והשכונה הישנה. לא ממש ברור למה קוראים לשכונה החדשה ככה, כי היא קיימת לפחות 20 שנה, אבל בינתיים לא קמה שכונה גדולה אחרת, אז ככה זה נשאר. כל הבתים בשכונה הזו - שבה גם אני גרה - בנויים בדיוק באותה צורה: בתי קרקע דו-משפחתיים, שלושה חדרים, חנייה וגינה קטנה מקדימה, גינה נוספת מאחור.
תמיד חסר חדר, ותמיד ישנה בעיית אחסון אקוטית - וזה לא משנה אם אתה אדם יחיד או משפחה מרובת נפשות. כל מי שגר בשכונה החדשה תמיד צריך להוסיף מחסן בחצר. תעברו בית בית, ותגלו שבכולם, ללא יוצא מן הכלל, יש מחסנים.
ברור שישנם גם בתים ראוותניים וגדולים יותר, או בתים שאוחדו להם יחדיו. אבל יש משהו נחמד בידיעה שרוב הבתים לא מאוד שונים זה מזה. בכלל, יש בהם משהו חינני ונעים, בבתים האלה. הם פשוטים, לא מוגזמים אך גם לא קמצניים. אצלי בבית השכור, למשל, הזיזו את הקיר המרכזי, והסלון הפך רחב ידיים. במטבח - כמו ברוב המטבחים - קרוע חלון רחב ומואר אל החצר, מכוסה בסורגים שעליהם משתרגים העציצים בשמחה. חדר השינה פונה אל המדבר, ורואים את הירח מהחלון.

* אין באמת איפה לאכול כאן.
כלומר, יש כל מיני מקומות נחמדים, והם מגישים אוכל רע, בינוני וטוב, אבל אם אתם מצפים למסעדה ברמת 5 כוכבים תל אביבית - זה לא יקרה. גם בית קפה איכותי באמת אין ממש. יש "קפהנטו" והם חמודים, אבל זה קפהנטו. יש מסעדה צרפתית, והיא טובה. כיום, היא האופציה היחידה לאוכל טוב כאן. חוץ מזה, יש פיצה, שווארמה וחומוס במרכז המסחרי. את החומוס לא ניסיתי, השווארמה והפיצה סטנדרטיות. הפלאפל סביר.
בפאב השכונתי, החבית, יש דברים מטוגנים. ויש גם את "הקצה", אבל לא יצא לי לאכול שם והדעות חלוקות.
בקיצור, חברים, כאן זה הפריפריה, אין אוכל טוב, בדיוק כמו שאין פה סופרפארם ורופא בלילה. נא להנמיך ציפיות.
מה שכן, יש אוכל הודי מ ע ו ל ה, שמכינים זוג הודים מבוגרים. אבל צריך להזמין מראש, ואין בסופי שבוע.
וגם אומרים שפלורה שושן, ראש המועצה, עושה אחלה חריימה, אבל לא טעמתי.
הצד החיובי: זה מכריח אותך לבשל בבית, ולאכול אוכל טרי (בתנאי שאינך פדלאה - כמוני - שבסוף מתפשרת על פרוסה עם משהו).

* מגדל המים, שכונת גמל, המצוק, ה"שיישים", החורשה האחרונה ליד בית ספר שדה
חמש נקודות מפגש נפוצות כשאת גרה כאן. בתל אביב זה היה קפה "התחתית", דיזנגוף-פרישמן, עזריאלי, צומת מעריב. עכשיו אני פוגשת אנשים באתרי טבע עם שמות דרמטיים כמו "החורשה האחרונה ליד בית ספר שדה". אני, אין לי מושג אפילו איפה החורשה הראשונה, אז האחרונה?
ה"שיישים" (SHAISHIM) הם קבוצה של בנייני שיש, מכוערים שאין דברים כאלה, שממוקמים במרכז מצפה, לא רחוק מהשכונה הישנה. הדבר הכי מעניין שיש לי להגיד עליהם זה שויקי כנפו גרה שם.
שכונת גמל, כפי שניתן לנחש, בנויה מתחת להר גמל. טוב, לא ממש בנויה, כי התושבים ופעילי אקולוגיה נלחמים בה. בינתיים, יש רק בית אחד, והמון תשתיות.
מגדל המים דווקא שמור יפה. לא ברור איך זה קרה.
החורשה האחרונה ליד בית ספר שדה התגלתה, למרבה ההפתעה, כיפהפייה. הייתי בה ביום העצמאות האחרון, באחד הפיקניקים היותר כיפיים. מצד שני, אם תשאלו אותי איך מגיעים, אין לי מושג.
המצוק - הוא אותו מצוק נדיר ומפעים שצופה אל מכתש רמון. מקום אידיאלי לראות בו שקיעה, לפגוש יעלים ולהיזכר מה מקומך האמיתי והזניח בעולם.

* קר כאן גם באוגוסט.
למצפה יש מזג אוויר משלה, תוצאה של העובדה שהיא ממוקמת על הר הנגב, וגבוהה אפילו יותר מירושלים.
מזג האוויר כאן הוא טריטוריה מנותקת לחלוטין ממרכז הארץ: כשבחלונכם יורד גשם, אצלנו שמש ויבש. כשאצלכם נעים ואביבי, אצלנו קפוא ומצמרר. כשאתם מזיעים את נשמתכם, אנחנו לובשים חולצה ארוכה ומתענגים על בריזה קרירה.
הימים חמים מאוד, והשמש בקיץ מכה ללא רחמים.
אבל ברגע שהערב יורד, מגיעה הקלה מסחררת, וקרירות מופלאה חודרת והופכת למזג אוויר שאין לו אח ורע בכל ארץ ישראל. לא פלא שמבוגרים רבים רכשו לאחרונה בתי קיץ במצפה. הם התמכרו, ויש להם סיבה טובה.
ויש את עניין היובש. בחצי השנה האחרונה גיליתי, שכשאני מגיעה לתל אביב לביקור אצל ההורים, אני נהיית עצבנית בשעות הראשונות לביקור. לקח לי זמן להבין למה. פשוט שכחתי מה זה להזיע.





11 תגובות:

  1. מאיר שלו גר בירושלים. זה שגר במדבר, זה עמוס עוז :)

    השבמחק
  2. זה לא אחד מהבנאים?

    השבמחק
  3. לי לא ידוע על מישהו מהבנאים שגר במדבר, אבל תמיד לומדים משהו. והדס, אומרים שלמאיר שלו יש גם בית במדבר

    השבמחק
  4. אחלה, סוף סוף אפשר יהיה לעקוב אחרי עלילותייך במדבר, רק טיפ קטן, לא כולם יודעים איך קוראים לך, כדאי להוסיף :)

    השבמחק
  5. כמצפאי לשעבר שהוריו עדיין שם ומגיע בשמחה לבקר כל פעם מחדש - אני בהחלט מבין את חיבורך למקום.
    ואמנם צבעי המכתש נדירים בזמן שקיעה - אבל נסי את הזריחות.

    השבמחק
  6. איזה כיף לך... יש לי חלום לעשות את אותו הדבר

    השבמחק
  7. אז יאללה, רונן, זה תמיד יותר פשוט ממה שאתה חושב.

    השבמחק
  8. החורשה האחרונה היא ליד המצפה כוכבים ;)

    השבמחק
  9. אמיץ!
    הכתיבה שלך עדיין מאוד 'תל-אביבית'...אני סקרן לראות מתי היא תהפוך לכתיבה לא 'תל אביבית'... (:
    כיף לך.

    השבמחק
  10. כמה אנקדוטות חשובות
    -המזרקה באמת מזוויע לא סתם היא נמצאת מול בנק הפועלים הבנק היחיד שקיים בישובנו(מן תחרות שכזו)

    -השכונה החדשה נקראת שכונה חדשה כי עדיין לא קמה שכונה יותר חדשה(בני ביתך לא נחשב)

    -סורגים הם מצרך מיותר גם אם יבואו לבקר אותך באמצע הלילה למצפאים אין כל כך מה לגנוב מהבית בתאכלס....

    -כיום בשיש גרה גם מירב גרובר לאט לאט השכונה הזאת תהייה מלאה בסלבס..שלא נדבר על עדן הראל שהפציע פה תקופה אביתר בנאי ועוד כאלה ואחרים שטעמו את טעמו של המדבר

    -במצפה מבשלים....נקודה!פעם בחודש אפשר להרשות לעצמך להתפנק בשווארמה...בכלל שווארמה לפני 10 שנים הייתה עולה 15 שקל בלאפה היום אתה פשוט נותן שטר של חמישים והגורל של העודף אינו ידוע...
    לבשל בבית כבר אמרנו....

    -"ויש את עניין היובש" יחסית למקומות אחרים במצפה ברוך השם יש תמיד מה לשרוף:)

    אחלה בלוג מצפה רמון הוא באמת אחד המקוחות לניתוח קיסרי ופסיכולגי
    עלי והצליחי:)

    השבמחק